אנשים רבים עובדים בסביבה רועשת החושפת אותם לכמות דציבלים גבוהה מעל כמות השעות המותרת ובשל כך עשויים לסבול לאורך הזמן מירידה משמעותית בתפקוד השמיעתי. אותם אנשים, ואולי גם אתם ביניהם, זכאים להכרה לגמלת נכות ואף לפיצוי כספי משמעותי. אם אתם סובלים מירידה בשמיעה, שומעים צלצולים באוזניים במהלך היום ומאמינים כי זה נגרם כתוצאה מחשיפה לרעש סביבתי במקום העבודה שלכם תוכלו ליצור קשר עם אורפז מימוש זכויות רפואיות שיסייע לכם לממש את זכאותכם לפיצוי.
הסיפור הזה מוכר לכם?
אורן, בן 55, תושב הצפון, עובד בנגריה מצליחה באזור. אורן אהב עבודה עם עץ מגיל קטן ולאחר השירות הצבאי חשב על האפשרות להקים נגריה משלו. הנגרייה הייתה פעילה שעות רבות במהלך היום וסביבת העבודה הייתה רועשת במיוחד. בתחילה אורן היה בעיקר מסדר את העצים, עבד עם המלגזה ודאג לאחסן אותם בצורה מסודרת. לאחר זמן לא רב ובשל אהבתו לעבודתו, צבר אורן ניסיון ואחל לבצע תפקידים נוספים כמו חיתוך העצים והכנתם למשלוח. עבודות החיתוך חשפו את אורן לרעש חזק במיוחד במשך שעות רבות במהלך היום. לאורך שנים סבל אורן מירידה בשמיעה בשיעור כזה המאפשר לו לקבל פיצוי משמעותי מביטוח לאומי והכרה בירידה בשמיעה כמחלת מקצוע.
מה מוכר כליקוי שמיעה על ידי הביטוח הלאומי?
באופן כללי ליקוי שמיעתי יכול להתקיים כתוצאה מגורמים שונים כמו חבלה בראש או באוזניים, מחלה באוזניים, תופעת לוואי של תרופות, הדף מפיצוץ כל אלו יכולים להיות מוכרים כליקוי שמיעתי אך לא כמחלת מקצוע.
ליקוי שמיעה עשוי להיות מלווה במה שנקרא "טינטון" – שמיעת צלילים לא מוסברים או צפצופים באוזניים, ככל הנראה כתוצאה מפגיעה במערכת השמיעה שנגרמה מחשיפה ממושכת לרעש מזיק. מכיוון שקשה לאמת טנטון והוא עניין סובייקטיבי לחלוטין הוחלט על הוספת סעיף 84 א' לתקנות הביטוח הלאומי בנושא ליקוי שמיעה והכרה בטינטון.
סעיף 84א' ששינה את האופן שבו ביטוח לאומי בוחן את הנושא:
סעיף 84 א' למעשה מחפש את הקשר הסיבתי שבין לקוי השמיעה לבין הרעש המזיק אליו נחשף האדם הסובל ממנו, כאשר יש הצורך להוכיח כי הרעש המזיק מגיע במסגרת העבודה על מנת להכיר בכך כמחלת מקצוע. על פי התקנות של ביטוח לאומי אדם יוכר עם ליקוי שמיעה כאשר תהיינה פגיעה שמיעתית של לפחות 20 דציבלים בכל אחת מהאוזניים.
בתקנות הביטוח הלאומי לעניין זה תמצאו טבלה המציגה את מפלס הרעש בדציבלים מול משך זמן החשיפה המרבי אליו בכל יום עבודה. לדוגמה: אדם הנחשף לרעש של עד 80 דציבלים יכול להיחשף אליו יום שלם ללא פגיעה משמעותי (או בכלל) בשמיעה. לעומת זאת, חשיפה לרעש של 85 דציבלים אפשרית עד 8 שעות ביום בלבד (אדם שנחשף לרעש של עד 85 דציבלים במשך 7 שעות ביום לא תוכר הלקות בשמיעה כמחלת מקצוע על פי הסעיף החדש בחוק). אדם הנחשף לרעש של 94 דציבלים ומעלה מעל שעה ביום למשל כן יוכר.
במקרים מסוימים אדם יכול להיות מוכר כסובל ממחלת מקצוע עקב ירידה תפקודית בשמיעה כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש מזיק בעבודה, במקרה שלא הצלחתם להוכיח את ה"טנטון" או שלא עברתם בדיקה של ועדה רפואית שתקבע לכם את דרגת הנכות תצטרכו לפנות אל המומחים למימוש זכויות רפואיות כמו חברת אורפז שסייעה לאלפי אנשים הסובלים מירידה בשמיעה לקבל פיצוי מביטוח לאומי.
הפגיעה באוזן ובשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק:
האוזן שלנו מורכבת מ3 חלקים: האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית. באופן כללי כדאי לדעת כי ליקוי שמיעה יכול להיגרם כתוצאה מפגיעות בחלקים שונים של האוזן, אולם בכל הנוגע לחשיפה לרעש מזיק למשך רוב שעות היום ולתקופת שנים ממושכת הפגיעה תהיה אך ורק באוזן הפנימית בליקוי תחושתי עצבי.
ביטוח לאומי מתנה את ההכרה בתנאים מקדימים שונים שאחד מהם כאמור מתייחס גם למועד ההגשה. לכן הזמן הוא קריטי ואתם לא רוצים לחכות בפנייתכם בנושא. כיום לא תצטרכו להתעסק בעצמכם מול הביטוח הלאומי, לא בביורוקרטיה מסובכת או ניירת מרובה ואפילו לא תצטרכו למצוא מומחים ולקבוע את התורים בעצמכם. כל שאתם צריכים הוא לפנות אל אורפז מימוש זכויות רפואיות וקבל את כל הליווי שאתם צריכים עד להכרה בליקוי השמיעה שלכם וקבלת מענק/קצבה בהתאם.
