האם הרכב החשמלי הסיני יתייקר גם הוא בעקבות החרפת משבר השבבים? מאין הגיע המשבר הזה, מה משפיע עליו ומתי נראה את הפתרון?
אורן הדר
למשבר השבבים העולמי פנים רבות: המחסור בשבבים מתאימים עבור תעשיית הרכב גורר התייקרויות, עיכובים במסירות ונזקים גדולים גם ליצרנים, גם ליבואנים וגם לנהגים עצמם. אפילו יצרניות רכב סיני , שחשופות פחות לקשיי ייצור שהיכו במתחרות מיפן, קוריאה, אירופה וארה"ב – סובלות מבעיות השבבים. כיצד המשבר מתבטא בשטח, למה פוליטיקה רק מסבכת אותו, וכיצד ייפתר?
מהו משבר השבבים?
הכוונה היא לפער בין הביקוש לשבבי סיליקון בקרב יצרניות הרכב, ובין נכונות יצרני השבבים ברחבי העולם להקצות עבורם מספיק מהם. בעבר לא היתה בעיה, שכן מכוניות השתמשו במעט מאוד מערכות חכמות בעלות רכיבי עיבוד, והציוד המתוחכם הוקצה אך ורק לדגמי יוקרה שנמכרו בהיקף מצומצם.
בעשור האחרון השתנתה התמונה, כשכל רכב הפך חכם מאי פעם; שבבים נועדו להפעיל חיישנים, מחשבי רכב ומערכות ובטיחות – ובלעדיהם לא ניתן לייצר מכונית מודרנית. הם נדרשים גם למכוניות חשמליות, שלצד יישומי בטיחות ובקרה, תלויות בהם להפעלת כל תשתית ההנעה – מהמטענים ובקרי הסוללות ועד למנועים עצמם. בלי אספקת שבבים מתאימים בכמויות הנדרשות ובזמן, לא יכולות יצרניות הרכב לעמוד בביקוש – והתוצאה היא התייקרות מתמשכת במכירות המכוניות ועיכובים גדולים במסירתן.
ואולם, יצרניות שבבים מתקדמים מתעדפות נמוך את תעשיית הרכב, ומעדיפה לקוחות בתחום המובייל: אפל, סמסונג, שיואומי ואחרות. מכירות סמארטפונים נמצאות תמיד בעלייה, הביקוש לא עוצר והחברות עשירות מאוד ומזמינות כמויות עצומות. וכך קורה שיצרניות הרכב מתקשות להשיג את המלאים הנדרשים.
מלחמת השבבים: הפוליטיקה מחריפה את המצב
משבר השבבים מושפע רבות מפוליטיקה בינלאומית, בכמה אפיקים. הראשון הוא המתח הסיני-אמריקאי: ממשלת ארה"ב שואפת להגביל את השפעתה של כלכלת סין על קטגוריות מוצר, ועושה זאת דרך החמרת הפיקוח על ייצוא ויבוא של טכנולוגיות מסין.
לאחרונה הוחרף המתח בין המעצמות גם בזירת השבבים המתקדמים: ממשלת ארה"ב אסרה על מהנדסים אמריקאים לעבוד בעבור יצרנים סיניים או לשתף עמם פעולה ומפעילה לחץ בינלאומי להגביל מכירת ציוד לייצור שבבים לסין. זהו המשך המגמה האמריקאית שמנסה להחליש מתחרים. ההשפעה צפויה להיות מורגשת, אך בצורה מוגבלת וזמנית; סין משפרת במהירות את יכולתה לפתח ולייצר שבבים מתקדמים , וביצועיהם משתפרים במהירות. ככל הנראה שהסנקציה האמריקאית רק תאיץ את הלחץ הסיני להגיע לעצמאות שבבית.
אפיק נוסף הוא המתח הסיני-טייוואני: בסין מיוצרים הרבה מהשבבים הפשוטים בתעשייה, אך רוב השבבים המתקדמים ביותר – יותר מ-90% מהם – נבנים בחברת TSMC הטייווואנית. שתי המדינות נמצאות על סף מלחמה מזה שנים רבות, עד כדי כך שרוב מדינות העולם לא מכירות רשמית בעצמאות טאיוואן כדי שלא להסתבך עם סין.
כיצד משפיע משבר השבבים על ישראל?
לפי חברת המחקר AutoForecast Solutions, בשנה החולפת יוצרו 4.4 מיליון מכוניות פחות מהנדרש רק בשל מחסור בשבבים – מה שפוגע מאוד ביצרניות. חברות יפניות, קוריאניות, אירופיות ואמריקאיות מחזיקות בקטלוג מגוון – ועליהן להחליט אם להקצות את פסי הייצור והשבבים הזמינים לדגמי בנזין, דיזל, היברידיים או חשמליים וברמות מחיר שונות. כך קורה לא אחת שהדגמים הכי מבוקשים בשוק אינם הדגמים שהכי משתלם ליצרניות לייצר וליבואניות למכור.
זה בולט בישראל, במיוחד בקטגוריית הרכב החשמלי: החמרת יוקר המחייה והזינוק במחירי הדלק גרם לישראלים רבים לחפש מכונית חשמלית, ולגלות שרק יצרני רכב חשמלי סיני בכלל יכולים לספק אחת בזמן ובמחיר הגיוני. היצרניות הסיניות הושפעו פחות ממשבר השבבים בגלל השיפור ביכולת הייצור העצמי של השבבים במדינה, וגם בגלל מומחיות בייצור יעיל יותר.
סיכום
משבר השבבים העולמי צפוי להתמתן מעט לקראת סוף 2023, עם התייעלות פסי הייצור גם בצד היצרנים וגם בקרב לקוחותיהם, והתחזקות יצרנים סיניים בשוק השבבים המתקדמים. השליטה של סין בכלכלה שלה מקלה על האצת ייצור, והסנקציות האמריקאיות צפויות לעזור בכך. שוק הרכב הישראלי, שאימץ בשמחה רכב חשמלי סיני, עשוי לחוש בהשפעות המשבר בשנה הקרובה, אך להמשיך ליהנות מזמני האספקה, טכנולוגיות הרכב והמחיר הנגיש לאחר מכן.