כרואה חשבון ותיק שעוקב אחרי השינויים בענף כבר למעלה מעשור, אני מוצא את עצמי לא פעם מהרהר לאן פנינו מועדות. איך ייראה עולם החשבונאות בישראל בשנים הקרובות? מה יקרה לתפקיד המסורתי של רואה החשבון? ואיך הטכנולוגיה תשנה את הדרך בה אנחנו עובדים? החלטתי לשתף אתכם במחשבות שלי על העתיד שכבר נמצא בפתח.
המהפכה הדיגיטלית כבר כאן, וזה רק מתחיל
בואו נודה באמת – המקצוע שלנו עובר טלטלה. כשהתחלתי בתחום, עבדנו עם ניירת, קלסרים ואקסל בסיסי. היום? אני מנהל את רוב העבודה שלי בענן, מערכות ה-ERP הופכות למתוחכמות יותר, ובלחיצת כפתור אני מפיק דוחות שפעם לקחו ימים להכין, זה טירוף.. אבל מה שאנחנו רואים היום הוא רק קצה הקרחון.
בשנים הקרובות צפויה קפיצת מדרגה משמעותית נוספת עם כניסתן של מערכות בינה מלאכותית שיודעות לא רק לעבד נתונים, אלא יודעות גם לנתח אותם ולהסיק מסקנות. תוכנות חכמות כבר מתחילות להחליף חלק מהפעולות הטכניות שהיו בליבת העיסוק שלנו – הנהלת חשבונות בסיסית, התאמות, ואפילו הכנת דוחות סטנדרטיים.
ממספרים לאסטרטגיה: השינוי בתפקיד רואה החשבון
לפני כמה חודשים ישבתי עם לקוח ותיק שלי, בעל עסק בינוני בתחום הקמעונאות. "אתה יודע," הוא אמר לי, "פעם הייתי צריך אותך בעיקר בשביל להגיש דוחות למס הכנסה ולוודא שהספרים מתנהלים כמו שצריך. היום אני צריך אותך בשביל לעזור לי להבין איך להתמודד עם הרגולציה החדשה בתחום המע"מ הדיגיטלי, ואיך להיערך לשינויים במיסוי בינלאומי כשאני מתרחב לחו"ל." וזה בדיוק העתיד של המקצוע שלנו. אנחנו הולכים לעבור ממספרים לאסטרטגיה, מטכנאים למומחים.
בעידן שבו המידע זמין לכולם והטכנולוגיה מבצעת את העבודה הטכנית, הערך האמיתי שלנו יהיה ביכולת לנתח, לייעץ ולכוון. בעולם שבו רשות המסים מתקדמת לדיווח דיגיטלי מלא (e-invoicing) והעברת מידע בזמן אמת, התפקיד שלנו יהיה לעזור ללקוחות להתמודד עם המורכבות הזו ולמצוא את הדרך האופטימלית לנהל את העסק שלהם בסביבה המשתנה.
הרגולציה החדשה: אתגרים והזדמנויות
אחד הדברים המרתקים שאני עוקב אחריהם הוא כיצד ישראל מתיישרת עם הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום הדיווח והשקיפות. אימוץ תקני ה-IFRS היה רק ההתחלה. בשנים הקרובות אנחנו צפויים לראות התפתחויות משמעותיות בתחומים כמו:
- דיווחי ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי) – אני צופה שישראל תאמץ בהדרגה את הדרישות האירופאיות לדיווחי קיימות, מה שיחייב חברות לדווח לא רק על הביצועים הפיננסיים שלהן אלא גם על ההשפעה הסביבתית והחברתית.
- מיסוי דיגיטלי גלובלי – רפורמת המס הבינלאומית של ה-OECD תשפיע עמוקות על חברות טכנולוגיה ישראליות שפועלות בחו"ל. אני כבר רואה איך לקוחות שלי נערכים לשינויים האלה.
- שקיפות מוגברת בדיווח – הדרישות לגילוי והשקיפות רק ילכו ויגדלו, במיוחד לאור משברים פיננסיים עולמיים והצורך בפיקוח הדוק יותר.
יש בכך אתגר עצום, אבל גם הזדמנות אדירה. רואי חשבון שידעו להתמחות ולהציע ערך בתחומים אלו יהפכו לנכס יקר ערך ללקוחות שלהם.
האתגרים של משרדי רואי חשבון קטנים ובינוניים
אני מודאג במיוחד מהאתגרים שעומדים בפני משרדים קטנים ובינוניים. התחרות מצד פלטפורמות דיגיטליות שמציעות שירותי חשבונאות בעלות נמוכה, והיתרונות לגודל של המשרדים הגדולים בכל הקשור להשקעה בטכנולוגיה, יוצרים לחץ משמעותי. זה הגיע למצב שרבים שואלים אותי אם שווה לעשות קורס הנהלת חשבונות.
לדעתי, הדרך היחידה להתמודד עם זה היא להתמחות ולמצוא את הנישה הייחודית שבה אפשר להציע ערך שהפלטפורמות האוטומטיות לא יכולות להציע. בין אם זה התמחות בתחום עסקי ספציפי, בסוג מסוים של לקוחות, או בשירות שדורש מגע אישי והבנה מעמיקה של צרכי הלקוח. אני, למשל, בחרתי להתמחות בליווי חברות סטארט-אפ וחברות טכנולוגיה צעירות. זה דרש ממני ללמוד הרבה על האקוסיסטם הייחודי של ההייטק, אבל היום יש לי יתרון משמעותי על פני רואי חשבון אחרים בתחום זה.
מבט לעתיד: סיכונים והזדמנויות
אני מאמין שהעתיד של החשבונאות בישראל טומן בחובו הזדמנויות רבות לצד הסיכונים. כמדינת סטארט-אפ עם תרבות של חדשנות, יש לנו יתרון בכל הקשור לאימוץ טכנולוגיות חדשות ופיתוח מודלים חדשניים של שירותי חשבונאות. אני רואה כבר היום חברות ישראליות שמפתחות פתרונות מבוססי בינה מלאכותית לעולם החשבונאות, וארגונים כמו לשכת רואי החשבון שמתחילים להבין את הצורך להתאים את ההכשרה של רואי חשבון לעידן החדש. האתגר הגדול יהיה לשמור על הרלוונטיות של המקצוע בעידן שבו מכונות יכולות לבצע חלק גדול מהעבודה הטכנית או החזרתית
