הבעל מסרב לתת את הגט, האם הדבר ייחשב סרבן גט? מה ניתן לעשות במקרה בו קיימת סרבנות קשה של הבעל לתת את הגט? האם ניתן לפתור את הסרבנות בבית הדין הרבני או בבית המשפט למשפחה?
במאמר זה נעשה לכם סדר בדברים, כך שתדעו טוב יותר כיצד להשתחרר מכבלי העגינות ולקבל את הגט למרות סרבנותו של הבעל.
מי הוא סרבן גט
ישנם שטועים שכל זמן שהבעל מסרב לתת את הגט הוא נחשב סרבן גט זאת למרות שיש לבעל סיבה טובה לסרבנותו, אך למעשה מדובר בטעות חמורה.
סרבן גט הוא אך ורק מי שבית הדין הרבני קבע שתביעת הגירושין שהאישה הגישה נמצאה מוצדקת כיון שיש לה עילה לגירושין, ולמרות זאת הבעל מסרב לתת את הגט.
כלומר, כל זמן שלא ניתנה החלטה על ידי בית הדין הרבני כי הבעל חייב לתת את הגט, הרי שהבעל אינו סרבן גט.
איך נלחמים בסרבנות גט
לאחר שבית הדין הרבני קבע שהבעל חייב לתת את הגט והוא מסרב לתת את הגט אתן רשאיות לפתוח תיק צווי הגבלה.
בתיק צווי הגבלה ניתן לבקש מבית הדין מספר סנקציות כנגד הבעל סרבן הגט, כשבכל מקרה בית הדין ילך מהקל אל החמור.
סנקציות המפורסמות הן עיקול חשבון הבנק, שלילת רישיון נהיגה, ובמקרים קיצוניים יותר מאסר ואף צינוק.
בית הדין הרבני לא ימהר להטיל סנקציה של מאסר אלא רק במקרה שאין כל מנוס מאשר הטלת עונש חמור זה, בכדי שלא לפגוע בכשרות הגט שצריך להיות מרצון.
אך חשוב להדגיש כי ככל והבעל סרבן הגט יסרב לתת את הגט למרות כל הסנקציות, הרי שלא תהיה לאישה אפשרות להינשא בשנית עד לקבלת הגט.
פיצוי כספי כנגד סרבן גט
לא פעם אני נתקל בפרט במקרה בו האישה מיוצגת על ידי עורך דין ולא על ידי טוען רבני שהאישה כמו יהודה אבלס והיא מגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעת פיצויים בטענה שהבעל סרבן גט והדבר גורם לה נזק נפשי.
מדובר בטעות אסטרטגית שיכולה לעלות לכן ביוקר רב, שכן מרגע הגשת תביעת הפיצויים בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני לא יסכים לסדר את הגט גם אם הבעל יבוא מיוזמתו ויבקש את הגט המיוחל.
בית הדין הרבני רואה את התערבות בית המשפט לענייני משפחה כהתערבות פסולה בהליך תביעת הגירושין, התערבות העלולה לפסול את כשרות הגט.
לכן לפני שאתם מחליטים לקבל סעד כנגד סרבנות הגט של הבעל בבית המשפט לענייני משפחה מומלץ שתתייעצו עם טוען רבני מוסמך הבקיא בדין העברי שייתן לכם את הייעוץ הקונקרטי האם מומלץ לכן לפנות לבית המשפט.
