במציאות הכלכלית הנוכחית במדינת ישראל, מוצא עצמו האזרח הקטן מחשב הוצאות שקל לשקל, ויש לכך סיבה טובה. ההוצאות רק הולכות ותופחות, ועול המסים רק הולך וגדל בעוד המשכורת מתעדכנת רק פעם בשנה, במקרה הטוב. אך האם רק חסכון ועבודה קשה הם הדרך להחזיק את הראש מעל המים? בשנים האחרונות, יותר ויותר ישראלים גילו ומגלים את עולם ההשקעה בקרקעות, תחום הצובר תאוצה בקרב המשקיעים הפשוטים. מדוע השקעה בקרקע מסקרנת את המשקיע הפרטי? והאם חכם להיכנס לשוק הקרקעות בתקופה זו?
השקעות נדל"ן כהכנסה פסיבית צדדית אינה דבר חדש בישראל. במשך שנים רבות השקיעו הישראלים בשוק הדירות. הם רכשו דירות, השביחו אותן, השכירו אותן, והכניסו יפה. אך כיום, שוק הדירות כבר אינו מסביר פנים למשקיע הפרטי כפי שהיה בעבר: המחירים גבוהים, הריביות מזנקות, והשוק רווי עד מאוד. בימינו, למשקיע חדש יהיה קשה עד בלתי אפשרי לחדור לשוק הדירות. בד בבד עם ירידת ה'חדירות' של שוק הדירות למשקיעים, גאתה הפופולריות של השקעה בקרקע. הבה נבין למה, ומדוע מגמה זו הפתיעה בתחילה את עולם הנדל"ן בישראל.
להדהד את המהפכה
ההתעניינות הגוברת של המשקיעים הפשוטים בישראל בהשקעה בקרקעות הייתה תעלומה בעיני מומחי הנדל"ן של ישראל ממספר סיבות: ראשית, השקעה בקרקע היא, על הנייר, די מאתגרת למשקיע הפרטי. היא דורשת למידת עולם מושגים חדש וכללים מורכבים העשויים בקלות לגרום לרתיעה אצל הדיוט הנדל"ן. בנוסף, איתור עסקאות השבחה עם פוטנציאל גבוה בשוק הקרקעות אינה משימה פשוטה, והפרוצדורה הבירוקרטית הכלולה בבניית נכס על קרקע הופכת את הכל למורכב עוד יותר. ואף על פי כן, לא יכלו מומחי הנדל"ן להתכחש למגמת ההתעניינות בהשקעה בקרקעות, והחלו לתהות מה עומד מאחורי הקלעים שלה.
על אף ששוק הקרקעות – לעומת שוק הדירות – הינו מנוצל הרבה פחות והמחירים בו נוחים הרבה יותר, במשך שנים רבות הוא נותר רחוק מהישג ידו של המשקיע הפשוט. אך בשנים האחרונות, מספר חברות יזמות החלו מהפכה מחשבתית של ממש, שהנגישה את שוק הקרקעות לציבור הרחב, ויצרה הד תקשורתי שממשיך להישמע היטב גם היום.
לעולם לא תצעד לבד
יזמי הנדל"ן השאפתניים הנגישו את ההשקעה בקרקעות עבור המשקיע הפרטי ע"י הורדת משתנים מהמשוואה. הם הבינו שאם הם רוצים לפתוח את שוק הקרקעות לציבור הרחב, עליהם להפוך אותו ליותר 'קל ללעיסה': למעשה, הם רכשו קרקעות להשקעה, וגייסו לקוחות שרצו להיות שותפים להשקעה אותה ביצעו. הלכה למעשה, גישה זו פתרה בעיות רבות שעמדו בדרכו של המשקיע הפשוט עד כה בשוק הקרקעות.
ראשית, הפיכת הלקוח ל-'שותף-לקוח' פותרת את סוגיית התיווך. המשקיע אינו צריך לחפש מתווך שימצא עבורו קרקע להשקעה ולהילחם על מנת למצוא עסקאות השבחה – החברה איתה הוא משקיע בשותפות עושה זאת עבורו. הוא איננו צריך ללמוד את רזי ההשקעה בשוק הקרקעות, שכן החברה היזמית כבר מומחית בכך. מעבר לכך, החברה היזמית מטפלת עבורו בכל הסוגיות הבירוקרטיות והמשפטיות: הלקוח-שותף חותם על הסכם שיתוף, מה שמעגן את זכויותיו כמשקיע בקרקע. כמו כן, כשותף, הוא מלווה ע"י אנשי מקצוע ותיקים מהתחום לכל אורך הדרך, מרגע חתימת ההסכם ועד למימוש ההשקעה, מה שחוסך לו לא מעט 'כאבי ראש'. בשיטת 'הלקוח-כשותף' האינטרסים של המשקיע ושל היזם חד הם.
משחק הכיסאות בשוק הקרקעות
בהתחשב במספר הקושיות שהוא פותר, אין ספק כי מומחי יזמות הקרקעות עלו פה על רעיון מהפכני שפתח עולם חדש של אפשרויות עבור המשקיעים הפרטיים, והציבור מצביע ברגליים. ניתן להסיק בביטחון כי השקעה בקרקע תהפוך לתחום יותר ויותר פופולרי בשנים הקרובות. האם זה אומר ששוק הקרקעות יהפוך, בעוד מספר שנים, ליקר ורווי כמו שוק הדירות? בהחלט ייתכן. לכן, חשוב 'לתפוס מקום' בשוק זה לפני שהשקעה בקרקעות תהפוך לפופולריות מדי.
