גוף האדם הוא מכונה משוכללת במיוחד, אבל גם רגישה מאוד. בהתאם נזקי גוף הם אירוע שכיח למדי. כשלפגיעה אחראי גורם כלשהו, או כשישנו כיסוי ביטוחי מתאים, ניתן לקבל פיצוי כספי, ואפילו משמעותי, עבור הנזק. חשוב להדגיש שמדובר בפרוצדורה מורכבת יחסית, שמעלה שאלות רבות: עבור אילו נזקי גוף ניתן לקבל פיצוי, כיצד מחושב גובה הפיצוי, את מי תובעים, אילו מסמכים יש להציג, האם ישנה התיישנות על תביעות נזקי גוף ועוד ועוד. המדריך שלפניכם כולל תשובות לכל השאלות הנ"ל, ונוספות, ועוזר לכם להבין כיצד להתנהל נכון.
באילו מקרים ניתן להגיש תביעת נזקי גוף?
באופן עקרוני מומלץ לכל אדם שסובל מפגיעה גופנית כזו או אחרת להתייעץ עם עורך דין שהמומחיות שלו היא נזקי גוף, ולברר את ההיתכנות של הגשת תביעה (וזכייה בה, כמובן). מצב נפוץ אחד שבו מוגשות תביעות מסוג זה הוא בעקבות תאונות דרכים. גם תאונת עבודה היא עילה לתביעת פיצוי, וכך גם מחלת מקצוע – כלומר פגיעה בעבודה שלא כתוצאה מאירוע בודד אלא בשל נזק שהצטבר באופן הדרגתי.
רשלנות רפואית היא עוד גורם שכיח יחסית לנזקי גוף וכתוצאה מכך להגשת תביעה. נפילה ברחוב בגלל מחדל של הרשות המקומית מצדיקה תביעה, וכשישנו ביטוח מתאים גם נפילה בבית תוביל לקבלת פיצוי.
כנגד מי מוגשת התביעה?
תביעת נזקי גוף מוגשת כנגד הגורם האחראי לפגיעה, או חברת ביטוח. אם למשל אדם שבר רגל כשהחליק בסופרמרקט שהרצפה בו הייתה רטובה, הוא רשאי לתבוע את בעל הסופרמרקט. לאחר תאונת דרכים הגורם הנתבע הוא חברת הביטוח של הרכב שהיה מעורב בתאונה, ובמקרה של פגיעה בעבודה – בין אם תאונת עבודה ובין אם מחלת מקצוע – הגורם הנתבע הוא המעסיק ו/או חברת הביטוח שלו.
עבור אילו נזקים ניתן לקבל פיצוי?
אמנם השם הוא תביעת נזקי גוף, אבל הפיצוי הוא לא "רק" עבור הנזק הפיזי אלא מעבר לכך. ראשית, ניתן לקבל פיצוי בגין הפסדי שכר כתוצאה מהפגיעה – גם הפסדים שכבר התרחשו וגם הפסדי שכר עתידיים. שנית, ניתן (וכדאי כמובן) לדרוש פיצוי בגין הוצאות שונות בהקשר של הנזק הגופני: טיפולים רפואיים, נסיעות, תשלום עבור עזרה הכרחית שהאדם נזקק לה בעקבות הפגיעה וכו'.
בנוסף, ניתן לכלול בתביעת נזקי גוף דרישה לפיצוי בגין הכאב והסבל שבעקבות הפגיעה הפיזית, כלומר עבור הפגיעה הנפשית. בדרך כלל בית המשפט הוא זה שיפסוק מהו הסכום הראוי לפיצוי עבור כל אותם סעיפים לא ממוניים ויוסיף אותו להחזרי ההוצאות (שמוגדרים כ"נזק ממוני"). הסכומים הנפסקים עשויים להיות גבוהים מאוד ובמקרה של פגיעה חמורה עשויים להגיע גם למאות אלפי שקלים ואפילו מיליוני שקלים.
אילו מסמכים יש להציג במסגרת התביעה?
על-מנת שתביעת נזקי גוף תתקבל, יש להוכיח שני דברים: האחד, שאכן נגרמה פגיעה באחריות הגורם הנתבע; והשני, שהנזק הגופני וכל הנזקים האחרים הם תוצאה של אותה פגיעה. בחלק מהמקרים זהו אתגר מורכב. למשל, מחלת מקצוע היא כאמור לא אירוע בודד ובולט לעין, אלא פגיעה מצטברת – כתוצאה מחשיפה לחומרים מזיקים, בגלל סביבת עבודה בעייתית, כתוצאה מתנועה חוזרת ונשנית ששוחקת את הגוף. גם רשלנות רפואית מחייבת הוכחה חד-משמעית שאכן התרחשה סטייה של ממש מהתנהלות סבירה של רופא. בחלק מהמקרים נדרשת חוות דעת של מומחה בתחום, שתשכנע את בית המשפט שאכן הנתבע הוא האחראי לנזקי הגוף, ושכל הנזקים המפורטים בתביעה הם תוצאה של האירוע הרלוונטי. כשזה המצב, עורך דין נזקי גוף ידע לאיזה מומחה לפנות על בסיס הניסיון שצבר.
טיפים חשובים להגשת תביעת נזקי גוף
חשוב לציין כי החוק קובע תקופת התיישנות להגשת תביעה בגין נזקי גוף. תביעה נגד חברת ביטוח ניתן להגיש תוך 3 שנים בלבד ממועד התרחשות האירוע שגרם לפגיעה, ואילו תביעות נגד גורמים אחרים – רשות מקומית, עסק, מוסד רפואי שבמסגרתו התרחשה רשלנות וכו' – יש להגיש תוך 7 שנים לכל היותר.
המלצה נוספת היא לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים באופן מסודר, ואם ישנם עדים לאירוע לשמור את הפרטים שלהם – הם עשויים להיות נחוצים במסגרת הליך משפט. בכל מקרה מומלץ להיעזר במומחה מנוסה בתחום. עורך דין מומלץ לתביעות נזקי גוף סאמי אבו ורדה שפועל בתחום כבר למעלה מ-30 שנים ורשם הצלחות רבות.
