אחת התופעות הרווחות בקרב אנשים הסובלים ממשקל יתר או ממחלות שינה שונות הנה של דום נשימה בשינה. מדובר בהפסקת הנשימה תוך כדי השינה, לעיתים אנשים מתעוררים בשל התופעה אך לרוב לא, והם סובלים מאיכות שינה ירודה במיוחד. יש שלל תופעות בריאותיות שליליות שמגיעות בעקבות דום נשימה בשינה אז מה ניתן לעשות כדי למנוע את התופעה? כדאי להמשיך לקרוא.
מהו דום נשימה בשינה?
בשפה המקצועית קוראים לתופעת דום נשימה בשינה הפרעת נשימה חסימתית בשינה. מחקרים שפורסמו עד היום מראים כי יותר גברים סובלים מהתופעה מנשים, כאשר אחוז הגברים הסובלים ממנה באוכלוסייה הכללית הוא בין 2 ל-4 אחוזים, נשים פחות ממחצית מכך. מדובר על תופעה שניתן לחיות איתה, והיא אינה מסכנת חיים באופן מידי, אך ההשפעות שלה על הבריאות גדולות לטווח הרחוק, כאשר פוטנציאל הנזק לגוף הוא עצום. איכות החיים נפגעת באופן כוללני, היא כוללת עייפות גדולה במהלך היום, נדודי שינה, עצבנות, חוסר יכולת להתרכז, ירידה בחשק המיני, נחירות ועוד.
מה גורם לדום הנשימה בשינה?
יכולים להיות לא מעט גורמים לתופעת דום נשימה בשינה כאשר ניתן לראות כי רבים מהאנשים שסובלים מהתופעה סובלים גם מהשמנת יתר. השמנת היתר למעשה גורמת לשקיעת שומן בקירות הלוע, הדבר גורם ללחץ על רקמות השומן בצוואר וכך נוצר דום הנשימה בשינה. עוד דברים יכולים להיות קשורים למבנה הלסת והפה, למשל חסימת דרכי האוויר באף, שקדים מוגדלים, מבנה לסת ובסיס לשון שחוסם את דרכי האוויר. כמובן שלמחלות ריאה שונות גם כן קשר ישיר עם דום נשימה בשינה, ובכל המקרים מומלץ מאוד לטפל בנושא כדי למנוע החמרה והתפתחות של מחלות משנה.
מהן ההשפעות הבריאותיות של דום הנשימה על הגוף?
לדום הנשימה השפעות שליליות רבות על הגוף מעבר להפרעות שנגרמות בשל העובדה שלא ישנים מספיק טוב. נבדק ונמצא כי דום נשימה בשינה גורם לעלייה בלחץ הדם, הוא יכול להעלות את הסיכון לשבץ מוחי והוא יכול להוביל להתפתחות של מחלות לב שונות. אמנם הסכנה אינה מידית, אך ככל שהזמן עובר והתופעה אינה מטופלת היטב, כך הסיכון ללקות באותן תופעות גדל, במיוחד כאשר מתווספים לתופעה גורמי סיכון נוספים, כמו מחלות שמתלוות למשקל יתר, למשל סוכרת.
אבחון וטיפול בדום נשימה בשינה
לפני שחושבים על דרכי טיפול, כדאי לדעת שאכן מדובר בתופעת דום נשימה בשינה ולא במשהו אחר. אז איך מאבחנים? יש לבצע בדיקה במעבדת שינה או למי שאינו מסוגל לכך – לבצע את הבדיקה בבית באמצעות מכשור וטכנאי המורשים ומוסמכים לכך. מה שיקבע את חומרת הפסקות הנשימה יהיה מדד ספירת ההפסקות, כאשר חומרה קלה תימדד בין 5 ל-14 הפסקות בשעה, חומרה בינונית תהיה בין 15 ל-29 הפסקות בשעה והפרעה חמורה תקבע אצל מי שנמדדו אצלו יותר מ-30 הפסקות נשימה בשעה אחת.
ומה הטיפול המומלץ? כל מטופל ומטופלת צריכים לקבל על פי דרגת החומרה שנקבעה ועל פי המלצות הרופא המטפל. לעיתים ההמלצה הראשונית תהיה הפחתה במשקל, לעיתים שינוי בתנוחת השינה, שינוי מזרן או כרית, ולעיתים יהיה זה גם ניתוח. ישנם מתקנים אורליים שונים בהם ניתן לעשות שימוש דרך רופא אף אוזן גרון וקיימת גם האפשרות לעשות שימוש במכונת סיפאפ שמחזירה חמצן כמעט טהור לקני הנשימה והיא נחשבת לפתרון היעיל ביותר לתופעה.
