עמותת "שכירים בעלי שליטה" המצייגת כ-80,000 בעלי עסקים, באמצעות משרד עורכי הדין אורנשטיין ושות', מקיימים דיונים עם שר האוצר ושר הכלכלה, לצורך פרסום והגדלת מתווה מענקים מיידי לעסקים מכל רחבי הארץ.
כמעט שבוע חלף מאז יצאה מדינת ישראל למבצע התקפי נרחב כנגד תשתיות טרור איראניות במסגרת מבצע "עם כלביא" אך בעוד שצה"ל ממשיך בפעילות ההתקפית רחבת ההיקף, נדמה שמאות אלפי בעלי עסקים ננטשו שוב מאחור. עמותת איגוד שכירים בעלי שליטה , המאגדת כ-80,000 בעלי עסקים ושכירים מכלל המגזרים, יוצאת בימים אלו במהלך משפטי וציבורי נרחב – הכרה מיידית בפגיעות הכלכליות שנגרמו ועודם נגמרים במהלך המבצע והחלת חוק הפיצויים שנחקק בעקבות מלחמת חרבות ברזל- גם עליהם.
במכתב רשמי שנשלח לשר האוצר, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' ולשר הכלכלה, חבר הכנסת ניר ברקת, באמצעות משרד עורכי הדין אורנשטיין ושות' , דורשים בעמותה עדכון מיידי של חוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה- חרבות ברזל) התשפ"ד- 2023, כך שייכסה גם את נזקי העורף שנגרמו כתוצאה מהמבצע ההתקפי.
"מדובר במבצע יזום" נכתב בפנייה "ולכן גם האחריות לפיצוי ולסיוע היא ישירה וברורה". אחת הטענות המרכזיות שמובאות במכתב עוסקת במה שמכונה "החמצת ההיערכות": בניגוד למלחמות קודמות שפרצו בהפתעה, מבצע "עם כלביא" היה יזום ומתוכנן מראש בידי מדינת ישראל. מדובר במהלך צבאי רחב היקף שהמדינה ידעה היטב כי יביא לתגובה קשה מצד איראן ושלוחותיה, ואף נערכה אליו ברמה הצבאית. אלא שדווקא על רקע הידיעה הברורה כי העורף ייפגע באופן חסר תקדים המדינה כשלה בהיערכות האזרחית והכלכלית.
בפועל, המשק שוב נעצר, אזרחים ובעלי עסקים, שכבר עברו שנים קשות מאז מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, מצאו את עצמם שוב חסרי מענה, ללא מתווה כלכלי מיידי, וללא רשת ביטחון. מענקים לא חולקו מראש, תוכניות סיוע לא עוגנו מבעוד מועד, והשוק שתק לא רק במובן המטאפורי, אלא גם תרתי משמע: דממה כלכלית, עסקים סגורים, שווקים קפואים, ותחושת נטישה בקרב מי שנפגעו כלכלית בפעם השלישית בתוך חמש שנים.
משרד עורכי הדין אורנשטיין ושות' אינו זר למאבקים ציבוריים בשעת משבר. בתקופת הקורונה, היה זה המשרד היחיד שהצליח לחולל שינוי של ממש במדיניות הכלכלית, כשהוביל עתירה לבג"ץ שהביאה להרחבת מעגל הזכאים למענקי סיוע. המשרד הפך לקול מרכזי של המגזר שנפגע אנושות, ופעל בנחישות על מנת לוודא כי המדינה תישא באחריותה כלפי האזרחים. כעת, הוא שב ונעמד בחזית הציבורית, כשהוא פועל למען בעלי העסקים והיחידים שנפגעו מן המתקפה הנוכחית.
הציבור משווע להכרה, לא רק בהיקף האיום הביטחוני אלא גם בעוצמת הפגיעה הכלכלית הנלווית לו. בתוך כך, אחת ההצעות המרכזיות שעלו היא הרחבת מתווה "העסקים החיוניים", כך שיכלול גם עסקים שלא הוגדרו חיוניים עד כה, אך מצוידים באמצעי מיגון תקניים כגון ממ"ד או ממ"ק. פתיחת שעריהם, בכפוף להנחיות פיקוד העורף, תאפשר שמירה מסוימת על רציפות כלכלית, תמנע השבתה מוחלטת של המשק ותשדר לא רק עמידה איתנה מול האיום, אלא גם אחריות לאומית כלפי הציבור העובד.
אין מחלוקת על כך שמבצע "עם כלביא" הוא צעד נחוש ונחוץ בזירה הביטחונית וגם הקהילה העסקית מכירה בכך. אולם לצד ההחלטה לצאת למהלך צבאי יזום, היה על קובעי המדיניות לגבש מראש מענה כלכלי שישתלב עמו. ידוע היה כי עסקים ייאלצו לסגור, כי יגויסו עובדים, וכי תהיה פגיעה מיידית בפרנסה – ובכל זאת, לא הונחה תשתית סיוע מספקת מבעוד מועד.
המכתב שנשלח לגורמים הממשלתיים קורא להפנים את הלקח: סיוע כלכלי אינו מותרות, הוא חלק בלתי נפרד מההיערכות הלאומית בעת חירום.
